המרחב הפרטי שלנו חשוב לנו. אנו רוצים תמיד להרגיש שיש לנו מרחב פרטי בו אנו יכולים לקבוע את מי לשתף בו וכמה לשתף. גם במקום העבודה, ולא רק בבית הפרטי, זכאי כל עובד למרחב פרטי ולזכות לפרטיות בעבודה. הפרה של זכות זאת מעניקה לעובד את האפשרות לתבוע את מקום העבודה שלו.
במסגרת חוק כבוד האדם וחרותו יש התייחסות מפורשת לעניין הזכות לפרטיות. זכות זאת מעוגנת בחוק ומחייבת מתן שטח פיזי ו/או וירטואלי בו לכל אדם יש פרטיות – הדבר תקף גם למי שנמצאים במקום העבודה.
מהי הזכות לפרטיות בעבודה?
במידה ועובד איננו מקבל זכות זאת, שמורה לו האפשרות לתבוע את מקום העבודה על כך בבית הדין לעבודה באמצעות עורך דין דיני עבודה. אבל לפני כן, כדאי להכיר את הנושא יותר לעומק ולהבין מהי הזכות לפרטיות.
דוגמאות למימוש הזכות לפרטיות בעבודה:
- דואר אלקטרוני – אין למעסיק או מנהל במקום עבודה כל זכות לחדור לדואר אלקטרוני של עובד במקום. גם במקרה ויש חשש כי אותו עובד מנהל תכתובת שעלולה לפגוע במקום העבודה או קשורה בפלילים, יש לבקש את אישור בית הדין לעבודה לחדור לדואר האלקטרוני של אותו העובד.
- חדירה לרשת חברתית או לטלפון נייד – כמו בדואר אלקטרוני, יש לעובד זכות לעשות באמצעים אלו מה שימצא לנכון ואין למעסיק או מי מטעמו זכות לחדור לאמצעים הללו, אלא עם בית הדין לעבודה אישר זאת.
- התקנת מצלמות גלויות או נסתרות – אנחנו בעידן בו כמעט הכול מצולם ועסקים רבים משקיעים בהתקנה של מצלמות גלויות ו/או סמויות בכל רחבי העסק. חלה על המעסיקים הללו להימנע מחדירה לפרטיות של עובדים באמצעות מצלמות אלו והן יהיו בשימוש אך ורק למטרה לשמה הוצבו – מניעת פשיעה נגד העסק. כמו כן לא יותקנו מצלמות במקומות בהן הזכות לפרטיות גבוהה מכל – שירותים או מקלחות.
איך מעסיק יכול לקבל את אישור מבית הדין לעבודה לחדור לפרטיות?
חדיר המותרת לפרטיות צריכה לעמוד בשלושה דרישות מטעם בית הדין. על כן גם הקושי לקבל אישור לכך, אם כי הדבר אפשרי וכבר התקיים.
הדרישות לכך הן:
- קשר רציונלי בין האמצעי למטרה – הוכחה שיש קשר עסקי משמעותי בין החדירה לפרטיות והיקף הפגיעה שהיא גורמת.
- האמצעי שפגיעתו פחותה – המעסיק צריך להוכיח שחדירה לפרטיות היא הפגיעה המינימלית האפשרית כלפי העובד.
- תועלת מול נזק – יש להוכיח שהחדירה לפרטיות בעלת תועלת גבוהה יותר ביחס לפגיעה בפרטיות העובד.
מה עושים במקרה של חדירה לפרטיות?
עובד שמרגיש כי חדרו לפרטיות שלו באופן שעובר על החוק ואיינו מותר, כדאי שיפנה לעורך דין דיני עבודה לקבלת ייעוץ משפטי, אך עומדות בפניות 3 אפשריות, כאשר הם לא סותרות האחת את השנייה או באות האחת במקום האחרת.
האפשרויות הן:
- התפטרות – ההתפטרות תהיה תחת הגדרה של "הרעה בתנאי העבודה" ולכן יוכרו לעובד פיצויי פיטורין.
- תביעת נזיקין – חדירה לפרטיות היא עוולה נזיקית ומשכך היא מאפשרת לעובד לתבוע את המעסיק על סכום כספי לפיצויי עקב כך.
- תלונה במשטרה – הצעד הקיצוני מכולם והפחות נפוץ, אשר פותח בהליך פלילי מול המעסיק ויכול לגרור את העובד גם כן למשפט ארוך, חקירות וכדומה.
ההמלצה היא תמיד לפנות לשירותי עורך דין דיני עבודה במקרים של חדירה לפרטיות ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר – עורך דין דיני עבודה אשר מעניק ייצוג משפטי לעובדים או ייצוג משפטי למעסיקים בשלל סוגיות הקשורות ליחסים בין עובד-מעביד.